מנכ״ל Classiq ניר מינרבי: ״למה שהסיליקון ואלי של הקוונטים לא יהיה פה?״
עם ניר מינרבי, co-founder ומנכ״ל Classiq
מה עושים כשבונים תוכנה למחשב שעוד לא באמת קיים, ובשלוש השנים הראשונות אף אחד לא צריך את המוצר שלכם?
אירחנו את ניר מינרבי, co-founder ומנכ״ל Classiq, רגע אחרי שאינטל הודיעה שהיא רוכשת את החברה. ניר הקים אותה לפני שש שנים עם אמיר נווה, חבר כבר עשרים שנה, ועם אבא שלו, יהודה נווה, שהקים את המחשוב הקוונטי של IBM בישראל.
ניר הסביר למה מחשב קוונטי הוא בעצם חייזר, למה מחשב על בגודל של הירח לא יספיק לבעיות הכי מעניינות, ומה רולס רויס ובנקים כמו HSBC מחפשים בו עוד לפני שהוא נותן ערך מסחרי. דיברנו על איך שורדים ארבע שנים בתחום שלא היה בו M&A אחד או הנפקה אחת, עם runway של שנתיים וחצי, על לשמור עסקה כזאת בסוד, ועל השאלה למה חברה ישראלית לא ״עוברת לחו״ל״, שאלה שניר ממש לא אוהב.
פרקי זמן
- 0:00הוק
- 0:54פתיחה
- 1:29מה זה בכלל מחשב קוונטי
- 4:18מחשב בגודל הירח
- 7:40שבירת הצפנות והסייבר
- 8:26מה Classiq בונה
- 10:16איפה המחשב הקוונטי קיים היום
- 11:26לכתוב קוד למחשב קוונטי
- 14:50רולס רויס, בנקים ותרופות
- 17:58איך ייראה השוק הקוונטי
- 20:20קוונטים מול GPU
- 23:41למה אנחנו עוד לא שם
- 26:34להקים חברה לחומרה שעוד לא קיימת
- 29:38מוצר שאף אחד לא צריך
- 32:35העסקה עם אינטל
- 35:03הרגע אחרי ההודעה
- 36:54מפיזיקה לניהול
- 39:22שאלות מהקהל: אבא ובן כשותפים
- 40:46הקורס שהכי תרם
- 41:20מה Classiq מגייסת
- 42:47איך נכנסים לתחום
- 43:58למה לא לעבור לחו״ל
תמלול הפרק
התמלול נוצר אוטומטית מהפרק שפורסם, בלי שיוך לדוברים. ייתכנו טעויות, בעיקר בשמות ובמונחים. לחיצה על זמן מקפיצה את הנגן לאותה נקודה.
וגם היה ברור שזה יהיה רגע נורא מביך, כי יש לך מחשב שמנסים לבנות כבר 50 שנה ואף אחד לא יודע לעבוד איתו. אז תבנה מחשב על בגודל של הירח, תיתן לו לעבוד מיליארד שנה וזה לא מספיק. זה היה מאוד מאוד נוח כל עוד לא היו לנו לקוחות ואז עשינו את הטעות המנהלית של להביא את הלקוח הראשון ואז כאילו אין ברירה, צריך גם את השני וזה שזה לא דלף לתקשורת, אני גאה בזה כמעט כמו שאני גאה על העסקה.
בוקר טוב. איזה כיף שבאת. אנחנו קבענו את זה לפני החדשות הגדולות, אז אני כאילו מרגיש שכל כתבי ההייטק עכשיו אולי קצת מקנאים גם, סתם.
כן, ויפה שאשכרה באת אחרי.
כן, ממש תודה. יש לנו אולפן חדש, אז זה גם מרגש. זה כזה הפרק הראשון.
ותודה מיוחדת ל-F2 Venture Capital על אירוח ההקלטה ועל התמיכה ביזמים ישראלים.
נראה לי נתחיל מההתחלה. אז הקמת ביחד עם השותפים שלך חברה שמתעסקת במחשוב קוונטי ואני חושב שרוב האנשים שקראו את הכתבות האחרונות כאילו הגיעו בערך לרמה הזאת. אז אולי תסביר לנו שנייה מה אתה עושה? כאילו אנחנו בלי תואר בפיזיקה ונתחיל שם.
מעולה. בסדר גמור. קודם כל, ממש כיף להיות פה ותודה שהזמנתם. אז מה הסיפור של מחשוב קוונטי? בגדול, קודם כל מדברים על זה כבר איזה 50 שנה כעולם מחשוב חדש עם פוטנציאל באמת משנה עולם. עכשיו מה הקטע? זאת אומרת שמדברים על מחשבים, כן? אז מה שמעניין להבין זה שלכולם יש את אותו DNA, נכון? הלפטופים שלכם פה והאייפון שלנו ומחשבי העל הכי חזקים בעולם,
כולם עובדים בערך באותה שיטה, נכון? מבוססים על טרנזיסטורים, אפסים ואחדים. מעולה.
קורס מבנה מחשב כזה, נכון?
כן. ובסוף מחשוב קוונטי זה במובן הזה, אם לכולם יש את אותו DNA, זה חיזר. זה מחשב שעובד בצורה אחרת לגמרי ולמשימות מסוימות שלשמחתנו הן באמת משנות עולם וחזו אותן כבר בשנות השמונים, את חלקן, אז הוא פשוט יעשה דברים שמחשב רגיל לא יכול לעשות. מה זה אומר לא יכול לעשות? קודם כל חשוב להגיד וזה מעניין להבין, החישובים הם שקולים. כל מה שמחשב קוונטי יכול לעשות, מחשב קלאסי יכול לעשות ולהפך. השאלה זה כמה זמן זה ייקח. בסדר? אז
בסוף איפה הקאצ' של מחשוב קוונטי? שכוח החישוב הקוונטי הוא בעצם מוכפל עם כל קיוביט. קיוביט זאת יחידת המידה הבסיסית של המחשב הקוונטי כמו ביט בעולם הקלאסי. אז למה זה מעניין? תחשבו שהלפטופ שלכם, לצורך העניין, כל חישוב קוונטי בעולם יכול לסמלץ בצורה מושלמת. אבל שוב, הקאצ' הוא שכל קיוביט, כוח החישוב מוכפל. אז נגיד עד 15 קיוביטים אתה יכול לעשות סימולציה מושלמת בכיף. 16 קיוביטים, פתאום אתה צריך פי שתיים מכוח חישוב. תכפיל, תכפיל, תכפיל, תכפיל, אתה מגיע ל...
וזה, סתם אני מנסה רגע עוד פעם לפשט. היום אנחנו עובדים עם מחשוב קלאסי, אפס, אחת. זה הדבר היחיד שיש לי וכל הפעולות בסוף הן איזושהי פעולה... מתמטית ושערים לוגיים על אחד ואפס. ופתאום יש לי עוד משהו. נכון? זה כאילו בעצם ההגדלה פה היא בבסיס של האקספוננט, נכון? אם אני אלך לשם רגע.
נכון. זאת אומרת, זאת דרך פיירית לראות את זה. זה גם מעט לא נכון.
נשמע לי כאילו זה לא נכון להגיד.
לא, לא. אני אגיד לך מה נחמד להגיד, אבל למה זה גם קצת דמגוגי שזה בסדר, אני מנכ"ל, זה חלק מהתפקיד, אבל בסוף על מחשב קוונטי של 300 קיוביטים, לצורך העניין, אתה יכול לראות אותם כחישוב מקבילי של שתיים בחזקת 300 מצבים בו זמנית. עכשיו שתיים בחזקת 300, אפשר לעשות חישוב זריז, זה הרבה, נכון? זה יותר מכל האטומים ביקום וכו' וכו' וכו'.
זה משפט שמאוד אוהבים להגיד. כזה יותר מכל האטומים ביקום.
כן, אף פעם לא אומרים 302, תמיד 300. אולי, בסדר. עכשיו יש ניואנסים ויש קאצ'ים. מחשב קוונטי הוא טוב למשימות מסוימות והוא מאוד לא טוב למשימות אחרות. לא נראה לי שאי פעם תעשה שיחת זום על מחשב קוונטי, אבל יש בעיות שאפשר עוד מעט לדבר עליהן שהן באמת משנות עולם, גם בקטע טוב, לפתח תרופות חדשות וחומרים חדשים ו...
בעיות אופטימיזציה מסוימות.
בעיות אופטימיזציה NP קשות וכמובן גם דברים פחות טובים כמו לשבור הצפנות, ובהם בגדול, ככל הידוע לנו, מחשב קלאסי פשוט לא יכול לעשות את זה בזמן סביר ומחשב קוונטי יוכל ולכן החזון הגדול היה שם כבר 50 שנה.
והוא לא יוכל לעשות את זה, לא משנה כמה המעבדים יקטנו, נכון?
כן. בגדול, הבעיות הבאמת מעניינות, תבנה מחשב על בגודל של הירח, תיתן לו לעבוד מיליארד שנה וזה לא מספיק.
וואו. זה אחלה Hard מה שנקרא.
כן. עכשיו מה שמעניין, שבאמת החזון הזה קיים משנות השמונים, אבל מה שבאופן די קונסיסטנטי לא היה קיים זה מחשב קוונטי.
כאילו בעיית חומרה אתה אומר. בתיאוריה הכול עבד מצוין. קצת כמו עם AI, נכון? התיאוריה של AI הייתה המון המון שנים ואז פתאום פיצחו את החומרה שיכולה לעבוד עם זה. הבינו עוד כמה דברים בדרך, מאוד פישטתי את זה.
נכון. לא, זו דוגמה מצוינת ובקוונטים באיזשהו מקום, אתה יודע, קוונטים נשמע נורא מיסטורי. המתמטיקה פה והלוגיקה הן פתורות. בסדר? ככה הטבע עובד, זה ידוע כבר.
פיזיקה תיאורטית מה שנקרא.
ממש ככה. התגלית הייתה שאפשר לרתום את הפיזיקה הזאת לחישוב. בסדר? ואז היו כמה נקודות מפנה, אחת ב-1994. למה זאת נקודת מפנה? אני אסביר, כי במקור אמרו, למה בכלל צריך מחשב קוונטי? כי הטבע הוא קוונטי, נכון? אתה רוצה לעשות סימולציה למולקולה מורכבת, אז... מולקולה היא... למה בכלל מעניין לעשות סימולציה? כי היום אתה מפתח תרופות, לוקח 20 שנה כי אתה עושה את זה במעבדה. אתה לא יכול לספר את זה.
צריך ניסויים, בלאי, לחכות, תאים.
כן. אז מה שאמרו, אוקיי, אתה רוצה למדל את הטבע, הטבע הוא קוונטי, בוא תבנה מחשב קוונטי. אז המוטיבציה המקורית היא יחסית עושה שכל, נכון? מה שהתגלה במשך עשורים לאחר מכן זה שבעצם המחשב הזה, שזה מחשב לכל דבר ועניין, הוא יודע לעשות גם דברים בעולמות אחרים לגמרי. ב-1994 פרופסור חכם בשם פיטר שור גילה אלגוריתם ש... בעולם אחר לגמרי, אלגוריתם שור, שהוא בעצם
רעידת אדמה, רעידת אדמה לעולם הסייבר המודרני, כי הוא מאפשר לנו פעולה מתמטית פשוטה, בסדר? לפרק מספר לגורמים הראשונים שלו. מה לעשות? זה שובר את כל ההצפנות שעליהן הסייבר המודרני מתבסס. ובסוף למה זה היה מעניין? כלומר, גם זה כזה מעניין כל מי שמעניין אותו סייבר, שזה לא מעט אנשים פה באזור, אבל זה מעניין כי הבנו שהמחשב הזה, עם כוח החישוב המטורף שלו,
אז הוא באמת יכול לשנות תעשיות ענק. זה לא רק בעולמות הכימיה והאנרגיה והתרופות, זה גם פתאום בסייבר. והיום אני יכול להגיד לכם, אפשר לעבור תעשייה תעשייה, כל התעשיות הגדולות יש בהן אפליקציות משנות עולם, ומקינזי עשו איזו סקירה לפני שנתיים על בעצם, נקרא לזה כזה הפוטנציאל, ה-value creation, כמה ערך כלכלי אפשר לייצר ממחשבים קוונטיים עד 2035, אז זה בטריליוני דולרים.
אז רגע לפני שנקפוץ, אני כן רוצה לחזור לעניין של השבירת הצפנות, כי שוב, למי שמתעסק בזה זה כאילו obvious באיזשהו מקום, שאם אתה יודע לפרק לגורמים, כמה מהאלגוריתמי ההצפנה הכי מושמשים בעולם, בגדול מה שהם עושים, לוקחים מספרים גדולים, מספרים ראשוניים, מכפילים אותם ואז כדי לשבור צריך לפרק אותם. ממש הפשטה מאוד גרועה, אל תשפטו אותי אחר כך.
ועכשיו זה נהיה קל. כאילו לכאורה זה יהיה קל לשבור את זה. כל תעבורת האינטרנט שהייתה מבוססת על ההצפנות האלה תהיה לא מוצפנת, וזה כאילו זה ממש סינגולריטי מאיים באיזשהו מקום. והעולם כבר עכשיו עובר לפוסט Quantum Encryption במקומות מאוד רציניים. יש כזה שאנשים מקליטים תעבורה שאחר כך הם יוכלו לפתוח אותה. זה אירוע רציני. אני חושב שזה קצת מוביל אותנו באמת לשאלה הבאה של כאילו,
מה יקרה? כאילו מה מוצריות קורה בסוף? אוקיי, הטכנולוגיה מגניבה, התיאוריה מגניבה, הפיזיקה מדהימה. מה המוצר?
כן, שאלה מעולה וזה גם יחבר אותי קצת למה אנחנו עושים. אז אוקיי, מעולה. בסוף כל עולם החישוב הקלאסי, אז יש לך איזושהי חומרה ומעליה תוכנה שמאפשרת לך לעבוד איתה, נכון? CPU ו-GPU וכו'. ועכשיו אני חושב שהדרך הוגנת לחשוב על זה, יש לך עוד חומרה, נכון? יש לך QPU, Quantum Processing Unit, שהוא לא יעבוד בוואקום, הוא ישב ליד ה-CPU ולצד ה-GPU. אגב, הוא נראה יותר טוב מהם, הוא נורא חתיך, יהיה לך כיף לעשות איתו סלפי.
כל הצינורות זהב האלה, נכון?
כן, כן, ממש נראה טוב. אבל בגדול החישוב הוא היברידי ומה שאתה צריך כמפתח אפליקציות, זה לא נורא משנה אם אתה עובד ב-JP Morgan או AT&T או BMW או you name it, בסדר? או אקדמיה, אתה צריך להיות מסוגל לפתח תוכנה על המחשב הזה, לקמפל אותה, להריץ אותה ולקבל תוצאות. וזאת הסיבה שהקמנו את החברה הזאת לפני... את Classiq לפני שש וקצת שנים, כי בסוף היה ברור בשלב הזה שיש פה
מרוץ חימוש לבנות את המחשב. אפשר לדבר על מי השחקנים, מאוד מעניין, גם ענקיות טכנולוגיה, גם סטארט-אפים, אקדמיות, ממשלות וכו'. אז היה ברור שבאיזשהו שלב המחשב הזה יגיע וגם היה ברור שזה יהיה רגע נורא מביך, כי יש לך מחשב שמנסים לבנות כבר 50 שנה ואף אחד לא יודע לעבוד איתו. אז כאילו ממש כדאי שתהיה תוכנה.
זה ברמת הקידוד כרטיסיות בהתחלה, אתה אומר.
נכון, זה ממש אפילו יותר גרוע, זה ברמת הנאנדים וה... כן, כן, זה השערים הלוגיים. וכן, ובשביל זה צריך תוכנה, מערכת הפעלה וקומפיילר, סביבות פיתוח וזה מה שעשינו.
המחשב הזה קיים בעצם? זאת אומרת, כולנו ראינו כל מיני מחשבי... מחשבים קוונטיים כאלה באמת מזהב עם המון צינורות אצל כל מיני חברות גדולות. יש כזה מחשב בפועל או שזה רק במעבדות גדולות?
אז יש לא מעט מחשבים כאלה. יש משהו כמו, אני מאמין, 70 ספקיות שחלקן זה שמות מאוד מוכרים כמו אינטל ומייקרוסופט ואמזון ו-IBM וגוגל, פוג'יטסו כאלה. וגם הרבה סטארט-אפים וחברות פרטיות וציבוריות ומעבדות לאומיות וממשלות, כמובן, זה מרוץ חימוש גם ממשלתי. אז הם גם קיימים והם גם עובדים. זאת אומרת, עכשיו לצורך העניין, אם אתה רוצה, אפשר תוך 10 דקות להתחבר למחשב קוונטי ולהריץ עליו. למה? כי הם מוגשים דרך הענן, למשל על הענן של
אמזון ומייקרוסופט ואפל.
ככה אתה... QPU, לא יודע איך קוראים לזה.
כן, QPU. לגמרי, לגמרי. והם מוגשים דרך הענן.
יש GPU, יש CPU, יש QPU?
כן. זאת אומרת, מי שמשתמש בנו לצורך העניין, עובד עם הלפטופ שלו, מפתח תוכנה, מקמפל אותה ומריץ דרך הענן על מחשבים קוונטיים, מקבל תוצאות מיום עבודה.
אז בעצם, שוב, אם אני חוזר אליכם, אתם בעצם בונים את איך לכתוב קוד למחשוב קוונטי. למה זה שונה?
זה שונה כי הלוגיקה הקוונטית היא שונה לגמרי. זאת אומרת, תחשוב, כל עולם החישוב המודרני, אז אנחנו יודעים בגדול איך הוא עובד, נכון? טרנזיסטורים שמעליהם יש לך בעצם לוגיקה בוליאנית שמאפשרת לך לעשות באמת את אותם XOR, NAND, AND ואו, ומלא שכבות אבסטרקציה מעל, נכון? כבר אסמבלי מזמן שכחנו. האמת שהיום גם, לא יודע, C, CPP, Java, הכול שכחנו, נכון? מרוב אבסטרקציה.
אז במחשוב קוונטי פשוט לא היה כלום. זאת אומרת, אז הדרך לתכנת מחשב קוונטי הייתה ממש... להכיל ב-H שערים לוגיים על הקיוביטים, שזה משהו שיש שתי בעיות. אחת, אתה צריך לדבר קוונטית. יש מעט מעט מאוד אנשים בעולם שידעו לדבר קוונטית. אתה מכיר כל מיני פוסט דוקים מסטנפורד. אז גם אין אנשים שיודעים לעשות את זה וגם אפילו הם לא מסוגלים לתכנת יותר מעשרה, 20, 30 קיוביטים, שזה לא מספיק לכלום.
זה לא בקטע רע, אגב. זאת אומרת, אני אתן לך עכשיו צ'יפ מורכב של מיליארד טרנזיסטורים. אתה גם לא יכול לעשות שום דבר ברמת הטרנזיסטור.
שוב, מבנה מחשבים, כתבתי אסמבלי פעם אחרונה בחיים שלי, הייתי צריך לכתוב שש שורות וזה היה קשה. וזה עשר רמות הפשטה מעל.
כן, בדיוק. אז מה שהיה צריך לעשות זה בעצם להיעזר בכל הטכנולוגיה והאבסטרקציה שנבנו בעולם הקלאסי במשך 70 שנה, לצורך העניין, להשתמש במה שאפשר ולעשות את האדפטציות הקוונטיות במה שצריך ולבנות סטק תוכנה קוונטי שהוא כמה שיותר אבסטרקטי.
אז אם אני מקביל את זה מהעולם הקיים אליכם, אז אני... מפתחים צריכים לכתוב ברמה של אסמבלי או ברמה של פייתון, נגיד?
לא, אז אצלנו זה הרבה מעל האסמבלי. זה שפת מידול בעצם, שפה שמאפשרת לך לתאר את האלגוריתם, אבל בלי לרדת לרמת השערים או החומרה ואז יש לך מנוע סינתזה. אפשר לחשוב עליו כקומפיילר שלוקח את אותו מודל פונקציונלי, את אותו פייתון, אגב, לגמרי פייתון, מקמפל אותו לרמת האסמבלי הקוונטי, שזה השערים הלוגיים, אז שולח אותו להריץ על חומרה ומה שנחמד זה שזה גם אגנוסטי לחומרה. זאת אומרת, זה Cross Compiler. אתה יכול להריץ את זה על המחשב של IBM, אבל אז לחזור למודל, לא לשנות בו מילימטר ולקמפל את זה למחשב של
אינטל, לצורך העניין.
אנחנו מצפים שמתכנתים קוונטים זה מקצוע אחר או שאתה יודע, אני Full Stack, אני כותב גם Backend רגיל וגם קוונטים?
אני אגש לזה משתי זוויות. אחת, הטייטל Quantum Software Engineer הוא מה זה נחמד.
וואו, מדהים. אני בא לי להיות קוונטום. בטח כבר יש Quantum PMs, נכון? PMים אוהבים ישר להוסיף.
יש קוונטום, מה שבא לך. אבל לא, אבל עכשיו לתשובה הרצינית. לא. מה שאנחנו מאפשרים בכלל לאן שהתעשייה הולכת זה שמומחי תוכן, אנשי תוכנה, נשות תוכנה ולא יודע, אנשי פיננסים וכימיה וכו', יוכלו בעצם לפתור את הבעיות שלהם, את הבעיות שהם פותרים באמצעות חישוב קלאסי באמצעות אלגוריתמיקה קוונטית, אבל... זאת אומרת, זה לא שהם יהפכו לאנשי קוונטים, זה שהתוכנה תהפוך ליותר אבסטרקטי.
אז בוא רגע נלך דווקא למה שדיברת עכשיו, על הפתרונות. אוקיי, אז דיברנו קצת על סייבר וזה גם מה שתמיד מדברים עליו, נכון? שבירת הצפנות ומהצד השני העברת מפתחות בשזירה, whatever, לא יודע אם זה באותו עולם. מה עוד? כאילו, תוך כדי המידול של תרופות אמרת.
כן, בוא ניתן דוגמה נחמדה אחרת דווקא. אנחנו עובדים עם רולס רויס כבר איזה ארבע ומשהו שנים ומה שמעניין אותם זה עולמות של CFD, Computational Fluid Dynamics, שזה בגדול למדל את זרימת האוויר סביב המנוע. עכשיו, למה זה... קודם כל, בעיה נורא קשה. מחשבי העל הכי חזקים בעולם נחנקים איתה כי זה פשוט, זה מתמטיקה מורכבת.
יש פה איזה משהו חשוב. רולס רויס לא מייצרים רק מכוניות, הם מייצרים בעיקר אפילו מנועים למטוסים.
כן, מנועים למטוסים, נכון.
אני חושב שהרבה אנשים לא מכירים את זה.
נכון. אני... אולי זה לא הפורום הזה. אני גם לא הכרתי את זה לפני שהתחלנו לעבוד איתם, אבל היום אני מכיר. ולמה זה כל כך דרמטי? כי אם יכולת למדל בצורה מושלמת, למשל, את זרימת האוויר סביב מנוע סילון, כנראה שיכולת לייצר מנוע שצורך 30% פחות דלק או מטוס שטס פי שתיים יותר רחוק. דברים באמת דרמטיים. אגב, זה דרמטי גם בעולמות ביטחוניים, אבל זה לא מעניין אותנו.
לי זה מקפיץ מודלי חיזוי מזג אוויר. יש המון מודלים היום וזה ממש...
מודלים של אנרגיה וייצור אנרגיה.
נכון.
אבל היכולת שלנו לחזות את מזג האוויר שבוע, שבועיים קדימה משתפרת משמעותית, לא? אם אני...
גם, ובאמת כל מיני העולמות של Monte Carlo, שזה גם עולמות כאלה, אז זה דווקא מביא אותי לעולם אחר לגמרי, לעולמות של בנקים. זאת אומרת, אנחנו עובדים עם כל מיני HSBC, DBS, Wells Fargo וכאלה ואותם מעניין, בין היתר, תמחור אופציות. תמחור אופציות, אז גם יש כל מיני סוגים של אופציות. עולם מורכב, משמיים בתעופה, אל תצפו לאף אחד, אבל לא, בעיקר מורכב.
להבדיל מפיזיקה קוונטית, כן? להרבה אנשים. סליחה. אני מאוד מתנצל.
fair enough. ושם גם, זאת אומרת, היכולת לעשות סימולציות Monte Carlo, אתה יכול לעשות את זה באמצעות מחשב קלאסי, זה פשוט ייקח לך את כל הלילה. ואם פתאום עם מחשב קוונטי אתה יכול לעשות את זה 20 פעם ביום, אז זה דרמטי לצרכים שלהם. מה שרגע מעניין, אני רגע חוזר ל-CFD. יש אגב מאות דוגמאות כאלה שאפשר לתת, אבל ב-CFD, בסוף שוב שומעים כל הזמן קוונטים וזה מורכב.
מה הבעיה בלמדל CFD בצורה מושלמת? אתה צריך להפוך מטריצה. בסדר? לקחת מטריצה ולעשות אחד חלקי המטריצה על מטריצות גדולות. זאת פעולה שהיא מאוד מאוד מאוד קשה למחשבים קלאסיים. במחשב קוונטי כנראה יוכל לעשות אותה אקספוננציאלית יותר מהר. לפעמים, כאילו, מה שאני מנסה להגיד, אנחנו מנסים להבין איך מחשב קוונטי עובד. בוא, זה לא שמישהו מבין פה... אני לא מבין איך מחשב קלאסי עובד ואיך GPU עובד, אבל בסוף זה
פרוססור שהוא ממש טוב בלעשות פעולות מסוימות, נכון? וזה מאפשר לנו לעשות חישוב מעליו. אז גם מחשב קוונטי הוא כזה. והחישוב עצמו הוא יהיה היברידי. בסוף, כן.
אני רוצה לחזור שוב דווקא לקו המוצרים, מנהל מוצר, מה נעשה? ואני כאילו מבין שזה פותר, אוקיי, פותר המון בעיות אופטימיזציה. בסדר? אופטימיזציה של CFD, כמו שאמרת, אופטימיזציה של אולי אפילו שילוכים, נכון? בעיות צומת נוסע כאלה שפתאום יהפכו להיות פתירות או יותר פתירות. וכאילו השאלה שמעניינת אותי תמיד זה מין... מה התעשייה הקוונטית אבל? זאת אומרת, אנחנו צופים שיהיה עכשיו המוני Data Centers עם מחשוב קוונטי, כמו שאנחנו רואים עכשיו עם GPU, או ש-Okay, we'll figure it out. יהיה מספיק לכולם, כי בסוף אמרת חישוב היברידי ואז כאילו,
כן, זה יהיה לזה המון המון Economic Value לשוק, אבל השוק הקוונטי יהיה כאילו נישתי.
שאלה מדהימה, ואני חושב שזה מאוד מעניין לנתח מה קורה בתעשייה הזאת בשתי פריזמות. פריזמה אחת זה באמת מה זה יעשה למשתמשי הקצה. הזכרנו כמה, באמת ה-Lufthansa וה-BMW וה-JP Morgan של העולם ועוד המון, אגב, וואלה, בישראל אתם תופתעו. איכילוב ונתג"ז וחיל ולא יודע, כל מיני בתי חולים וזה, עובדים על מחשוב קוונטי. למה? כי הם מתכוננים לעתיד. נחמד.
אבל בסוף, אז יש את ההסתכלות של מה יקרה כשמחשוב קוונטי יעבוד, ויש את ההסתכלות שהיא לא פחות מעניינת, שיש פה עולם מחשוב חדש אחרי באמת 70 שנה של עולם המחשוב הקיים, וזו הזדמנות ענקית לחברות. כאילו, תחשוב, ענקי טכנולוגיה, אפשר, דיברנו אינטל, IBM ואחרות, יכולות לבנות פה פוזיציה שתשרת אותן באמת 70 שנה קדימה, אבל לא רק. תחשוב, זה משחק של אינטגרטורים. כל האינטגרטורים הגדולים יש להם היום, היום ביזנס. למה? כי היום,
לא יודע, תחשוב Deloitte כזה, גם אנחנו עובדים איתם מאוד קרוב, שותף מדהים. הם רואים גל ענק של חברות שיטמיעו מחשוב קוונטי. הם רוצים להיות אלה שיעשו את ההטמעה הזאת או כל מיני, סתם, לא יודע, Accenture, SoftBank, אינטגרטור NTT, כאלה. אם יש גופים היום שקונים מחשבים קוונטיים ותוקעים אותם ב-Data Center ובמחשוב על, הם רוצים להיות האינטגרטור. אז
בסוף יש פה עולם שלם של משתמשי קצה, אבל גם של ספקים שעכשיו חלון הזמן הקריטי שלהם למצב את הפוזיציה שלהם לעשות את זה.
להיכנס לתחום הזה לפני שהוא נהיה ממש גדול.
כן.
אז בעצם משימות יחסית פשוטות שמתכנת או מתכנתת עושים, זה יש סיבה לעבור ל-QPU או נגיד, למה בעצם לא לקצר כל משימה שאני עושה עם קוד ל...
בגלל שככל הידוע לנו, 98% מהמשימות הוא יעשה, המחשב הקוונטי יעשה בצורה פנומנלית גרועה, ממש ממש גרועה. ממש. משתי סיבות. אחד, כי אתה יודע, יש לו את ההאצות שלו, כמו שלא כל דבר תעשה עם GPU, נכון? הוא טוב בקטע שלו, אבל הוא לא טוב בדברים אחרים. אז גם מחשב קוונטי, וגם יש, זה לא בעיה, זה בקטע טוב, מחשבים קלאסיים הם ממש ממש ממש טובים, נכון? והייתה להם
תקופה מאוד ארוכה להשתפר ולהשתפר ולהשתפר, ומחשוב קוונטי, אני חושב, זה מעניין. אמרתי קודם, כאילו, בוא נסתכל עליו רגע כמו חייזר, נכון? כל המחשבים יש להם אותו DNA וזה חייזר, אז תחשוב שנייה שהחייזר הזה נחת בכדור הארץ. אתה יודע עליו מעט. אתה יודע שהוא יודע לרוץ מרתון בחצי שנייה. סתם, בוא ניקח את האנלוגיה של סייבר, נכון? RSA. אתה מניח שלא יהיה בן אדם שירוץ מרתון בחצי שנייה.
אתה יודע שיש עוד כמה דברים שהוא יודע לעשות ממש טוב, ואתה יודע שיש מלא דברים שהוא עושה מאוד גרוע. אז אני חושב, זה מאוד מעניין. התעשייה נבנית סביב הדברים שהוא יודע לעשות מאוד טוב, אבל גם סביב ההבנה שאין לנו מושג מה הוא ידע לעשות בעתיד, נכון? אפילו GPU, GPU היום זה כזה Commodity. היית שואל, נראה לי אפילו את מנכ"ל NVIDIA לפני 20 שנה,
למה ממשלת איחוד האמירויות תקנה ממך 10,000 GPU ותתקע אותם באיזה Data Center?
הוא היה חושב שהם Gamerים.
בדיוק. FIFA 27 יהיה מטורף. הוא לא היה חושב שזה... אז פה זה יותר קיצוני, כי החומרה עוד לא ממש פה. האפליקציות קיימות, וברור שיהיו עוד הרבה מאוד.
אז בעצם אנחנו לא... זה מה שאני עושה בראש. אנחנו לא צריכים להכיל אוטומטית את מה שקרה עם המחשב האישי של התהליך של מחשב ענק בחדר שעובר וקטן וקטן וקטן. זה לא הולך לקרות במחשוב הקוונטי, אם אני מבין אותך נכון. זה בעצם יישאר עד כדי בעיות, או שאני טועה, או...
לי זה מרגיש Unknown, כן? זה כאילו, אני מרגיש, כן, עכשיו, ביחס לבעיות שאנחנו אומרים, אולי לא, כי לא כל אחד יצטרך כל הזמן, אבל זה נראה לי Unknown.
שאלה מאוד מעניינת. קודם כל, אני חושב שזה כן מרתק לראות מה קורה עכשיו במחשוב קוונטי בראי מה קרה בשנות השבעים והשמונים של עולם המחשוב. המון אקוויוולנטים ומחשבים שבהתחלה יושבים במעבדות לאומיות ובאקדמיות, ואז ה-Enterprise הגדולים נכנסים, ושוב, אגב, זה ממש מופרך, התפקיד החוזר של IBM ואיך IBM פספסה בזמנו ואיך היא לא נחושה לא לפספס הפעם. בכלל, ענקיות הטכנולוגיה במובן הרחב.
האם בסופו של דבר, בעוד X שנים, מחשב קוונטי ייכנס לכיס שלנו ויעשה כל מיני... אין לי מושג. באמת קשה מאוד לצפות. אני מניח שלפחות בעשור הקרוב זה כן יהיה מחשב שיושב ב-Data Centerים, במרכזי מחשוב על, ועושה מה שעושה מרחוק, אבל...
אז למה אנחנו לא שם? כאילו, מה חסר בחומרה, בתוכנה, בזה, כדי שכבר נגיע לסינגולריות הקוונטית הזאת שבה אפשר לעבוד?
כן. אז... אוקיי. התלבטתי אם להיות איש תוכנה מעצבן ולהאשים את אנשי החומרה, אבל החלטתי שלא, כי הם באמת עושים עבודה ממש טובה בשנים האחרונות. תראה, אנחנו מסתכלים רגע עשור אחורה, אז היה מחשב קוונטי, משהו כמו חמישה קיוביטים. לא כל כך טובים, שעובדים בצורה מאוד רועשת ו...
זה כאילו אירוע קשה חומרה, נכון? זה כזה חומרים בקירור.
כן, קצת אינטואיציה רגע. אנחנו יודעים שהטבע הוא קוונטי, נכון? אלקטרון, אוהבים להגיד וזה גם ממש נכון שהוא נמצא גם פה וגם שם ופה.
סיפור החתול, כן.
כן, ושזרות ודברים שאנחנו יודעים שהם יכולים, מאוד קשה לנו לחוש אותם. עכשיו, בעולם הפיזי, נכון? השולחן הזה, אם אני אסתכל לשם, הוא לא ייעלם ויופיע בצד השני של החדר. למה? כי העולם המקרוסקופי הוא מאוד, מאוד, מאוד רועש. הוא מאוד מושפע מהסביבה ומחשב קוונטי זה מאוד מורכב, כי אתה צריך ליצור משהו מקרוסקופי, נכון? זה מחשב, אתה יכול לבעוט בו, אתה צריך לעבוד איתו. מצד שני, הוא צריך להתנהג קוונטי, נכון? ולכן אתה צריך לבנות אותו בתנאים שהם די קיצוניים,
של ואקום מאוד קשוח ולפעמים של מיליונית מעלה מעל האפס המוחלט ואתה יודע, למנוע כל מיני רעשים. מורכב, אירוע מורכב, אבל אירוע מורכב הנדסי, שזה אם אתה רוצה לתאר את המהפכה שקורית במחשוב קוונטי בשמונה השנים האחרונות, אני חושב שהשאלה השתנתה. השאלה האם אפשר למתי וגם המתי באמת הוא נעשה... מאוד מאוד קרוב ולפעמים זה מתסכל מזווית של משתמש קצה, כי אתה יודע, אתה Enterprise גדול ונכנסת למחשוב קוונטי, אז
כזה, אתה יודע, אוקיי, מתי מגיעים? מתי מגיעים? מתי מגיעים? אז...
יהיה איזה Data Center של Quantum Computing שאתה יכול לשכור בו כמה שאתה רוצה Qubits.
כן, בדיוק. אז זה עוד לא שם במובן שזה עוד לא נותן ערך מסחרי, אבל אנחנו במין נקודת שיווי משקל די מדהימה של אפליקציות מסוימות, זה כבר On par. המחשבים הקוונטיים הכי חזקים בעולם הם חזקים כמו מחשבי העל הכי חזקים בעולם. ושוב, הכוח של המחשוב הקוונטי הוא אקספוננציאלי, אז כל התקדמות היא תעביר אותנו את הסף.
קיצר, זה המהנדסים עדיין. כאילו זה עליהם. לפתור את הבעיה הזאת. תקשיבו, אנחנו קוראים לכם.
אבל זה בדרך, זה מתקרב וזה באמת מרוץ חימוש די מרתק.
נעבור רגע לחברה. כאילו, קרו דברים מאז שקבענו את הסשן הזה. אז דווקא ב-2020, בוא נדבר על זה רגע. אנחנו נפגשנו בגוגל, הייתי אז בגוגל, באת לתת כזה איזה טוק. כל סטארט-אפ קשה לבנות אותו, בסדר? בתוכנה, בסייבר, לא משנה. דברים שהם כזה, יש להם שוק, ברור למה בונים וזה. ופתאום כאילו להקים סטארט-אפ שהוא תוכנה לחומרה שעוד לא קיימת ועדיין לא עד הסוף קיימת, זה כאילו נשמע... מה דחף אתכם לשם? אותך?
שאלה טובה. אני חושב שאני יכול לתת את התשובות המחושבות, אבל דווקא עד עכשיו הייתי יחסית ישר. קודם כל, אני חושב, לא היה לי את הביטחון העצמי בזמנו להקים חברת סייבר. זאת אומרת, אני לא בדיוק מהברנז'ות הנכונות ואני כן חושב שמי... כן, אני חושב שמי שיכול להקים בישראל חברת סייבר, יכול, יכולה, אני ממליץ על זה, כי אני חושב שבסוף סטארט-אפ זה קשה ויש מלא סיבות למה
להיכשל ומה שאפשר לעשות כדי להעלות סיכויי הצלחה, אז אני חושב שבתוחלת להקים חברת סייבר בישראל זאת החלטה מצוינת. מה עוד? כן היה לנו חשוב לעשות את זה בתחום שמעניין אותנו, שיש לנו יתרון יחסי מסוים בו. היה לנו אפס יתרון יחסי במחשוב קוונטי, אני אגיע לזה עוד רגע. ושיש לו כן פוטנציאל להיות גדול. אז בחרנו אמיר נווה, שהוא חבר טוב שלי כבר 20 שנה,
ואני אומר את זה כבר ארבע שנים, אז יכול להיות שזה כבר 24 שנה, צריך לעשות את החשבון, אבל... אז בחרנו תחומים שונים, חלקם באמת מביכים בצורה קיצונית, מרוב כמה שהם היו נאיביים ולא רעיונות.
הכי נאיבי היה עכשיו.
כל מיני דברים עייפים כאלה עם מצלמות במסעדות שממליצות מתי... לא, זה...
אם היינו עיתון, זאת הייתה הכותרת שהיינו מוציאים.
נכון. לא, היו דברים יותר נחמדים במדעי המוח וכאלה, אבל... בסוף, באותו זמן, אז יהודה נווה, שהוא ה-CTO של החברה ואיש החזון שלה הזו, והוא אבא של אמיר, אז הוא היה ב-IBM 20 ומשהו שנה. הוא הקים וניהל את שנת המחשוב הקוונטי של IBM בישראל, שיותר קרוב לחומרה, וכזה התנחלנו לו בבית ובנינו שם את כל הרעיונות הבינוניים שלנו, ואז התחלנו לפלרטט איתו קצת בערבים על מה הסיכוי לבנות משהו במחשוב קוונטי,
ובסוף זה כזה כמו בעולמות הביון, יש תהליך של דרדור סוכן, אז כנראה שהוא דורדר. זהו, ואז באמת בחרנו בתוך מחשוב קוונטי הרבה מאוד רעיונות בעולמות שונים. חלקם היו כזה, אוקיי, זה כבר יחסית למחשוב קוונטי אוקיינוס אדום, אין טעם להיכנס לשם, זה כבר ענקיות. חלקם זה בעדה, בעדה, בעדה, כמעט בהגדרה הכול הוא בעדה, בעדה. ואז הרעיון של התוכנה,
הוא היה מעניין כי יש בו משהו שהוא הימור על התעשייה, נכון? כי אתה אגנוסטי לחומרה, לא נורא אכפת לך מי מנצחת במרוץ. ושתיים, יש לך הזדמנות לבנות יתרון תחרותי לפני שהצורך מתהווה, כי באופן באמת פנטסטי, אף אחד לא היה צריך את המוצר שלנו בכלל בשלוש השנים הראשונות.
נהדר, ככה בונים חברה, נכון? אתה בונה מוצר שאף אחד לא רוצה לקנות אותו. עוד שלוש שנים. Product market fit, זה לא חשוב.
ממש. עכשיו, זה היה מאוד מאוד נוח כל עוד לא היו לנו לקוחות, ואז עשינו את הטעות... המנהלית של להביא את הלקוח הראשון, ואז כאילו אין ברירה, צריך גם את השני, אבל... רגע את הציניות שלי בצד. כן, מצד אחד כיוונו תמיד לדור הבא הבא של המחשבים כדי להיות רלוונטיים ותחרותיים. מצד שני, כן שיחקנו מאוד חזק את המשחק של אנחנו לא כזה מעבדה. בדיוק.
אתה רואה הרבה פעמים Pitch Deck של חברות Deep Tech. אני שונא את המונח Deep Tech. סליחה, אני לא מאמין שהשתמשתי בו, אבל בסדר.
עכשיו כולם אומרים שאתם ה-Deep Tech, נכון? אתם ה-Deep Tech.
אני אגיד לך שנייה למה.
אני אומר לזה Deep Tech.
מונח מעייף נורא, אבל אתה רואה שהם כל הזמן גרפים במטלב. עכשיו, אחי, אחי, אתה בא למשקיע עם גרף במטלב? זה לא עובד. אז אנחנו מאוד שיחקנו את המשחק של כן, זה תוכנה קוונטית, זה העתיד, זה Whatever Deep Tech, אבל אנחנו משחקים את המשחק העסקי מאוד חזק ובשיווק ולהכניס צבע לתחום הזה.
מוצר של דיזיינרים.
ממש מוצר, מוצר.
שמביא ערך ואתם גם יודעים להגיד כמו דוגמה עם רולס רויס, כאילו שיפור ב-30% זה מטורף.
נכון, נכון. מוצר. ממש ככה. חברת מוצר.
זה התגלגלות מעניינת. זהו, וזה כאילו לתפוס, ממש לתפוס גל, כמו לתפוס גל. בעניין יש את הרגע הנכון שאתם הייתם צריכים להיות שלוש שנים לפני זה כבר והייתם צריכים באמת להגיע לעולם המחשוב הקוונטי גם היה צריך להתקדם במקביל. זה FPMF, זה Future Product Market Fit. זה ממש מעניין.
וגם אסטרטגית זה מאוד, זה מאוד מפחיד, כי בסוף כשמסתכלים על מחשוב קוונטי כטוב, עולם מחשוב חדש אחרי 70 שנה, אז מגניב והוא יגיע מתישהו. אבל כשאתה סטארטאפ שיש לך הגדרה Runway של לא יודע, שנתיים, אני קמצן, אז תמיד היה שנתיים וחצי. בסדר, היינו חסכנים, אבל...
אתה מהמר על הגל. אתה מהמר שיבוא גל.
אתה מהמר שיבוא גל, אבל אין, אין תקדים. כאילו וואלה, בארבע השנים הראשונות של החברה לא היה M&A אחד במחשוב קוונטי, לא הייתה הנפקה אחת, לא היה כלום. אז כאילו אתה, לא יודע, כאילו אתה בונה על משהו שאולי יבוא ואולי לא. אז כן, זה משחק מורכב, אבל...
מה הפוטנציאל של המוצר שלכם? נגיד אומרים, שמענו הרבה שאומרים כאילו זה אחד הרכישות והאקזיטים החשובים בהייטק הישראלי. למה הם אומרים את זה? מה הפוטנציאל? מה יכול להיות פה ב-Best Case?
אני אענה, אבל אני אתחיל בסיפור קצר שאולי טיפה מספר את זה איך שאני רואה את זה. ראש ממשלת הודו, הוא מודי, ביקר פה האמת יומיים לפני המלחמה עם איראן ופגשנו אותו והוא איש מאוד נחמד ואמרתי לו משהו שאני מאוד מאמין בו שבסוף כשאתה מסתכל על מחשוב קוונטי, יש בזה הרבה קסם. כאילו כשעולם המחשוב שאנחנו מכירים קם בעצם, לא ישראל ולא הודו היו קיימות. זה שתי מדינות שהוקמו אחרי זה ואז כל הדברים שנראים לנו כל כך מובנים מאליהם, נגיד הסיליקון ואלי, למה הוא שם? ככה, כי הוא,
עולם המחשוב הוקם, אז היה שם ופתאום זה משחק חדש. בסדר? וכשאתה מסתכל על המשחק החדש הזה, מאיפה שישראל ממוקמת היום, אז וואו, כאילו למה שהסיליקון ואלי של הקוונטים לא יהיה פה? למה הענקיות התוכנה לא יהיו פה? ולכן אני חושב, בהרבה רמות קרו דברים מדהימים בישראל מבחינת האקוסיסטם הקוונטי בשנים האחרונות. ועכשיו, כשזאת בעצם גם הרכישה הגדולה בתחום, אבל גם אני חושב הצהרת כוונות של ענקית טכנולוגיה
מדהימה כמו אינטל, שזה הבסיס של המחשוב הקוונטי שלנו, אז אני מקווה ומאמין שזה יסלול את הדרך לתעשייה שתהיה מאוד משמעותית פה בארץ.
זה כאילו היה קצת מעניין מהתעשייה, כי אינטל צמצמו פה באיזושהי תקופה ופתאום הם כאילו משקיעים שוב בישראל, ששוב זה נהדר ונפלא והכול וכאילו לי זה היה קצת... גם במוזר וגם בשמח בו זמנית.
האמת שזה, אני גדלתי בחיפה, מקווה שגם אחזור לחיפה מתישהו, אבל יש משהו באינטל ובאנשים שלה ובצניעות ובאולטרה אנג'ינריות הזאת שהוא באמת שובה לב ואני חושב גם במה שאמרו לתקשורת, אגב, אבל גם באיך שהמנהלים של ההנהלה הבכירה מדברת על ישראל, זה באמת מאוד מרגש. לא רק לשמוע איך אומרים פתח תקווה וקרית גת וכל הנביטטים, אבל כן, אני לא אאכזב אותם, אני מאמין.
אז איך זה נראה בעצם? כזה, נעזוב רגע את כל תהליך העסקה וזה. מה אומרים לעובדים? אתה יודע, זו חברה כזה, לא אגיד חדשה, כן? זה כבר שש שנים ופתאום חדשות מאוד טובות, אני מניח, להרבה מהם שגם כנראה מחזיקים נתח יפה. איך זה נראה כמנכ"ל?
זה נראה... קודם כל, זאת עסקה שהתהליך שלה מערב הרבה מאוד מאוד מאוד מאוד אנשים ולשמור על זה חשאים זה אירוע מאוד מורכב וזה שזה לא דלף לתקשורת, אני גאה בזה כמעט כמו שאני גאה על העסקה.
בינדר. אני מעריך את זה שאתה אמרת את זה בתור המרקטינג.
האמת שהדבר הראשון שהעסיק אותי כשהודענו את זה, אז כן, זה חדשות טובות ומשמחות ולהרבה עובדים וזה, אבל כאילו מאוד העסיק אותי גם חברי הצוות שאולי עבורם זה כרגע לא חדשות טובות ומה הם חושבים וחוסר ודאות ותהיה עבודה, לא תהיה עבודה. לכן לפחות זה היה הפוקוס הראשוני שלי שאני ממש מקווה שכאילו מימשתי אותו בצורה סבירה. אבל כן, בסך הכול אווירה מאוד טובה. אנשים מתרגשים. אני חושב שמאוד מתחברים למשימה.
באמת גם עבדנו עם אינטל כמה שנים, אז ככה...
זה היה לא לא טבעי, כאילו.
זה נכון, זה היה לא לא טבעי. כן, מפתיע, כי באמת זה כזה תקדימי קצת בתעשייה, אז... אבל הפתעה נחמדה.
זה באמת נשמע כמו תכונה מאוד טובה למנכ"ל, גם כאילו בזמנים האלה לדאוג לעובדים. מה... איך זה להיות מנכ"ל בתור מי שלמד הנדסת חשמל ופיזיקה? מה אתה מרגיש שזה כן נתן לך שהיה חסר לך אולי?
וואו, שאלה מעניינת. קודם כול, אני חושב שהיכולת לדבר טכנית או לפחות לשדר ביטחון טכני, גם כזה כשלאו דווקא אני מבין את כל הפרטים, היא כן חשובה, ולהיות מנכ"ל שיודע להעביר דמו ובאמת לדבר לעומק עם לקוחות, אז זה כן משהו שהוא חשוב.
אתה גם בוגר תלפיות, אז גם זה בטח מאוד תרם.
נכון. תלפיות, אני חושב שגם יש משהו שהוא מאוד... לא יודע, סבלנות. היכולת לסבול לתקופה ולרוץ למרחקים אחרים, וזה משמעותי.
אתה אומר לרוץ למרחקים אחרים. קיבלנו מודיעין שאתה גם רץ מוכשר מאוד. איך זה תרם? כאילו מה...
לא הייתי אומר מוכשר.
יש את הקלישאה הזאת של...
אני בסדר בין החובבנים. כאילו אני במקום נחמד מתוך החובבנים.
תמיד יש מישהו שרץ מהר יותר. זה מה שאני גם הייתה לי בעברי, הייתי רץ כשהייתי צריך וזה, ותמיד אתה חושב שאתה מגיע לתוצאה ואז יש מישהו שזה החימום שלו כזה, נכון? כאילו אין דרך שאתה זה, ודווקא נהדר.
כן, יש משהו ב... זה קצת קלישאתי, אבל מאוד מרגישים את זה, אני חושב, בכל מיני תפקידים, בטח כמנכ"ל של סטארטאפ ואולי בתחום כזה שבאמת אין בו כל כך תקדימים ואתה לא בדיוק יודע למה לצפות, זה קצת כמו לרוץ מרתון בעלייה כשמדי פעם אומרים לך, אוקיי, זה הקילומטר האחרון, עכשיו תן ספרינט. ואז כאילו מגיע כזה, נגמר הקילומטר ו... אה, לא, לא.
תמשיך, חמוד שלי. אז כן, אז זה מורכב.
אני רוצה לחזור לנקודה שאמרת. אני חושב שזה... שלא יתפספס, זה חשוב. כאילו, זה לא רק למנכ"ל לדעתי. כל בן אדם בחברה צריך להיות מסוגל, לדעתי, לעשות דמו למוצר שהם בונים, כאילו בטח מנהל המוצר, אני, מה אני אעשה? ברור שאנשי מרקטינג. וזה משהו שהוא בעיניי הרבה פעמים נופל בשוטף כזה, נכון? אנשים עובדים על החלק שלהם, לא משנה כמה הוא גדול, והם לרגע מאבדים את זה שהם בונים מוצר ללקוח שיש לו. זה נראה לי מאוד מאוד משמעותי.
קיבלנו המון המון שאלות מהקהל. חלקן אנחנו נשאל ואולי בסוף הן לא ייכנסו לקאט, כי אני לא יודע אם זה היה התרלות או זה.
כן, אחת מהן הייתה לגבי הריצה באמת של איך אתה מצליח עשר קילומטרים בתוך 38 דקות, אבל...
יפה. אז אני אתחיל. שחף גונן שאל, היזמים, הקו המנחה שלך הם אבא ובן. איך הדינמיקה נראית?
א', כפרה על שחף. באמת... לא, שאלה טובה. הדינמיקה היא מקצועית בצורה כמעט מופרכת. כאילו, אני חושב שלמי שהיה מסתכל מהצד, היה די קשה לנחש שהם אבא ובן, זאת האמת.
אוקיי. זה מעניין, האמת.
יותר מזה, אני יכול להגיד שחלק מהמשקיעים הכי אסטרטגיים שלנו, שהכירו את החברה איזה חצי שנה לפני שהם השקיעו בסופו של דבר, גילו שהם אבא ובן. אני כאילו לא אגיד מי, אבל אחרי ההשקעה. אז כאילו זה נראה לי זה אינדיקטיבי.
אתה יודע, זה קצת כמו שיש כזה זוגות שמקימים סטארטאפ ביחד וזה. זה כאילו, אנחנו מכירים עוד סטארטאפ של תאומים, אנחנו כאילו... זה קורה. It happens, וזה דווקא נחמד.
זה ייחודי, זה שונה מ...
אני מאוד אוהב את אח שלי, אני לא רואה אם היינו מקימים משהו פעם. סליחה.
טל שפירא שואל או שואלת, מה הקורס שהכי תרם להצלחת החברה? תורת הקוונטים או סמינר נת"מ?
מה זה נת"מ? קודם תגיד מה זה סמינר נת"מ.
סמינר נת"מ זה ניתוח מערכות, זה איזשהו קורס שהוא ייעודי לתלפיות. וואו, כאילו... טוב, זאת שאלה מאוד תלפיותית, אבל... יאללה, נזרום. נת"מ היה פצצה.
מדהים. את מי... אנונימי שאל בטוויטר, מה אתם מגייסים בעצם? כאילו, מה הטייטלים והרקע של אנשים? זה כאילו, זה לא כזה טריוויאלי.
האמת, מאוד סטנדרטי באיזשהו מקום. זאת אומרת, בוא נתחיל דווקא מהצוות העסקי. אנחנו מגייסים נשות ואנשי מכירות. אני יכול להגיד מה המאפיינים שלהם, אבל מכירות ושיווק ו-SDR ו-BDR ו-Field Marketing וכמובן מנהלות ומנהלי מוצר, ובתוכנה אז...
כולם טומפים, אבל. עם ניסיון של...
לא, זה מדהים שאתם מגייסים Sales ומרקטינג. יש לנו צוות עסקי.
תראו איזו חברה היא בונה.
55 אנשים. כאילו, זה...
וואו, זה נחשב אחד הדברים שמפתיעים.
יש לנו Hubs עסקיים בארצות הברית ויפן וקוריאה וסינגפור וגרמניה ואיטליה ואנגליה. זו חברה שעושה ביזנס, כאילו חד משמעית. זה גם חלק גדול מהשקעתם לאינטל. מבחינה טכנית, אז אנחנו מגייסים גם כמובן אנשים עם רקע במחשוב קוונטי, אבל גם אנשי תוכנה חזקים ואנשים עם רקע בקומפילציה וזה. יש לנו הרבה בוגרי... זאת אומרת, בערך חצי מצוות הפיתוח שלנו יכל להתאים לצוות פיתוח של חברת סייבר.
שאלה נוספת אנונימית. מה אתה ממליץ לאנשים ללמוד אם הם רוצים להיכנס לתחום? אני מניח יותר לתחום הטכנולוגי של זה.
כן. אוקיי, אז אני ממליץ על שני דברים. קודם כל, יש לא מעט חומרים. אם מישהו מגיע עם רקע כזה בפיזיקה, אז יש כזה, זה התנ"ך של התחום, זה נקרא Nielsen & Chuang, והוא כזה באמת ספר מאוד hardcore. יש גם הרבה חומרים שהם טיפה יותר light. אם מישהו רוצה להיכנס לזה מהזווית העסקית, יש דוחות מאוד מעניינים של McKinsey ו-BCG וכאלה שמספרים שנייה את הסיפור של התעשייה וה-use cases וכאלה.
ואם מישהו רוצה, מישהי, מישהו, רוצים באמת להתחכך קצת עם תוכנה קוונטית ועם Agentים קוונטיים, יש גם כאלה, זה עובד מאוד מגניב, אז שישלחו לי וואטסאפ או LinkedIn ואני אתן להם גישה לפלטפורמה וזה די נחמד.
אני אתחיל. אני כהכנה לפרק קראתי את עמוד הוויקיפדיה של שערים קוונטיים לוגיים וחזרתי לקיצור תולדות הזמן של הוקינג לפרקים הרלוונטיים, שכשקראתי אותו פעם לא הבנתי כלום. עכשיו יש לי מתמטיקה קצת יותר טובה, אז הצלחתי להבין קצת יותר. טוב, ניר, היה ממש ממש נחמד. הגענו לסוף. יש משהו שאתה רוצה להוסיף שלא דיברנו עליו?
אולי משהו קטן. יש... שואלים אותי לאחרונה במין לאומתיות כזאת, רגע, הייתם חברה ישראלית, למה לא העברתם את הזה לחו"ל? שאלה שאני מוצא אותה מאוד... זו דעתי, כאילו זה לא זה, אבל אני לא אוהב את השאלה הזאת. אני חושב שבסוף אם מישהו חושב שהוא מקים פה חברה והוא מצליח והוא עושה אקזיט וכאלה, וזה במקרה שזה בישראל, זה יכל להיות באותה המידה באירלנד או בגרמניה או בארצות הברית,
אז הם טועים. וכאילו זה תמיד מזכיר לי קצת את הספר המקסים וקצת עצוב, העץ הנדיב, שכאילו... ולא יודע, די, אנחנו ישראלים ואני חושב שהרבה ממה שיש פה ומי שמצליח פה זה בזכות זה שאנחנו ישראלים וזה שאנשים ישלחו בקבוצה המשפחתית הודעות באנגלית זה לא יהפוך אותם לפחות ישראלים. אז כאילו צריך קצת צניעות, אני חושב, ובאמת גם להוקיר תודה על מה שיש פה.
מדהים. תודה רבה. תודה, ניר.
תודה שבאתם.
הפרק הוקלט באולפני F2 Venture Capital.
